בעבודתם השתמשו החוקרים בנתונים מהתחנה הבין-כוכבית האוטומטית Juno של נאס"א. 8
לג'ונו יש שני כלים,תוכנן על ידי מהנדסים ממכון המחקר הדרום-מערבי: JADE (מתקן מחקר של יופיטר אורורה) ו-UVS (ספקטרוגרף קרינה אולטרה סגול). כפי שמציינים החוקרים, ג'ונו יכולה למדוד בו-זמנית את "גשם" האלקטרון ולצפות בקרינה האולטרה סגולה שהוא יוצר כשהוא מגיע לצדק.
"JADE מדד את תנועת האלקטרונים לאורך הכוחקווים של השדה המגנטי, בעוד UVS הציג את ה"נקודה" המקבילה של זוהר השמש", אומר תומס גרייטהאוס, מחבר שותף של המחקר ממכון המחקר הדרום-מערבי.
חוקרים מאמינים שהגורם למספר אוררות הוא זרם של חלקיקים טעונים המואץ על ידי אינטראקציה של שדות מגנטיים ונעים לשני הכיוונים.
"אם הפרשנות שלנו נכונה, זה מאשרתיאוריה שפיתחנו כדי להסביר את מקור הזוהר לפני עשור", אמר ברטרנד בונפונט, מחבר שותף למחקר מאוניברסיטת ליאז' בבלגיה.
תמונה של הטיסה של ג'ונו דרך זרימת האלקטרונים מגאנימד אל זוהר השמש בצדק. מקור: NASA, Southwestern Research Institute
גנימד הוא הירח הגדול ביותר במערכת השמש.קוטרו פי שניים מקוטר הירח וגדול ב-8% מזה של מרקורי, ומסת הלוויין מעט פחות ממחצית המסה של כוכב הלכת הזה. גנימד הוא הירח היחיד במערכת השמש שיש לו שדה מגנטי משלו. האינטראקציה בין השדות המגנטיים של הלוויין וצדק, לפי מדענים, יוצרת גלים שמאיצים אלקטרונים הנעים לאורך קווי השדה המגנטי של ענקית הגז. היו אלה החלקיקים שהג'ונו מדד.
החוקרים מציינים שכמו בכדור הארץ, עלבקטבים של צדק ניתן לצפות באורורה הנגרמת כתוצאה מאינטראקציה של חלקיקים מואצים במגנטוספירה של כוכב הלכת עם מולקולות באטמוספירה שלו. עם זאת, הזוהר בצדק הרבה יותר אינטנסיבי, ובניגוד לכדור הארץ, הלוויינים הגדולים ביותר יוצרים "כתמי זוהר" משלהם.
"כל אחד מהירחים המסיביים ביותר של צדקיוצר זוהר משלו בקוטב הצפוני והדרומי של צדק, אומר וינסנט יו, מנהיג המחקר. "כל 'טביעת רגל' של אורורה, כפי שאנו מכנים אותה, מחוברת ללוויין המתאים לה במעין רצועה מגנטית".
מדענים אומרים כי לימוד האינטראקציה ביןיופיטר וגנימד ימשיכו במשימות ג'ונו חדשות ובשימוש בתחנה האוטומטית JUICE (Jupiter Icy Moon Explorer) שתוכננה על ידי סוכנות החלל האירופית.
קרא עוד
הופיעו חיידקים שמסנתזים את התרופה הנכונה ישירות בגוף האדם
המסר החדש לתרבויות מחוץ לכדור הארץ שונה מהשאר: למה זה מסוכן
תראה תמונה של גלקסיה שנראית כמו שלנו