חוקרים במעבדת קולד ספרינג הארבור פיתחו אנטיביוטיקה שעמידה
בלב הפיתוח נמצאת מולקולה הנקראתbullvalen. זוהי מולקולת שטף, שהאטומים שלה יכולים לשנות מקום. המדענים השתמשו בכימיה בקליק (שיטה שזכתה בפרס נובל בשנת 2022) כדי ליצור מבנה משתי מולקולות של האנטיביוטיקה הקיימת ונקומיצין המחוברות באמצעות בולוולן.
הסדר המשתנה של האטומים בבולוולן מוביל להעובדה שלתרופה המוגמרת אין מבנה כימי נוקשה והיא יכולה לקחת יותר ממיליון תצורות. כתוצאה מכך, התרופה מתגברת על ההגנות שפיתחו חיידקים עמידים, והחומר הפעיל נלחם ביעילות בזיהומים קטלניים.
מבנה התרופה: שתי מולקולות של ונקומיצין המקושרות על ידי רכיב בעל מבנה משתנה דינמית. תמונה: CSHL
חוקרים בדקו את היעילות של חדשתרופות על עש שעווה נגועים בחיידקים עמידים ל-encomycin enterococcus. בעלי חיים אלה משמשים כמודל אורגניזמים במחקרים אנטיביוטיים רבים. הניתוח הראה כי מולקולות בעלות מבנה משתנה דינמית היו יעילות יותר בטיפול בזיהום מאשר וונקומיצין קלאסי. יחד עם זאת, צריכת התרופה שעברה שינוי לא גרמה להיווצרות עמידות בחיידקים.
אנטיביוטיקה הכרחית ויעילה, אבל היאשימוש פעיל הוביל לכך שחלק מהחיידקים פיתחו עמידות בפניהם. כל כך קשה לטפל בזיהומים עד ש-WHO מציין עמידות לאנטיביוטיקה כאחד מעשרת האיומים המובילים על בריאות הציבור העולמית. החוקרים סבורים כי באמצעות השיטה המוצעת ניתן להחזיר את היעילות של התרופות הקיימות.
קרא עוד:
מדענים הבינו את טיבם של אותות רדיו מוזרים מכוכב הלכת הדומה לכדור הארץ
מומחים חזו כמה אנשים יחיו על פני כדור הארץ עד שנת 2100
סוג חדש של חור שחור שנמצא אורב ב"חצר האחורית הקוסמית" של כדור הארץ