בין אם מדובר בחולים עם מחלות ניווניות או באסטרונאוטים באפס כוח משיכה, יש אנשים
כרגע היחידהאמצעי המדויק היחיד למדידת גודל ונפח השרירים בחלקים ספציפיים בגוף הוא באמצעות בדיקות קליניות, כולל טכנולוגיות כגון MRI. בהובלת סטודנטית לתואר שני בהנדסת חשמל ומחשבים אליאנה רייס, צוות מדענים מאוניברסיטת אוהיו סטייט פיתח אלטרנטיבה קטנה יותר, זולה יותר וידידותית למטופלים. חיצונית, המכשיר הלביש אינו שונה בהרבה משרוול לחץ דם רגיל.
הוא מורכב משני סלילים חשמליים,עשוי מחוטים מוליכים שנתפרים לתוך הבד בדוגמת זיגזג מתיחה. אחד מהם משמש כמשדר, והשני כמקלט. חשוב לציין שגודל הלולאה שנוצרת על ידי כל סליל (כאשר המכשיר כרוך סביב הגפה) תלוי בנפח השריר הבסיסי.
אב טיפוס של מכשיר. צילום: אוניברסיטת אוהיו סטייט
"אנחנו מספקים זרם משתנה בזמןעל סליל המשדר, מה שיוצר שטף מגנטי על סליל המשדר. לאחר מכן מושרה שטף מגנטי על סליל המקלט, והשטף הזה משרה מתח על סליל המקלט, אותו אנו יכולים למדוד, מסביר רייס. - השטף המגנטי המושרה תלוי בשטח החתך של הסלילים. לפיכך, ככל שהיקף הגפה יגדל, גם השטף המגנטי הכולל והמתח על פני סליל המקלט יגדלו".
עד כה המכשיר נבדקתבניות רגליים מודפסות בתלת מימד מלאות בבשר בקר טחון כדי לחקות את שריר השוקיים של אדם בגודל ממוצע. נמצא כי הוא מזהה במדויק שינויים קטנים בגודל הגפיים הכולל והיה מסוגל למדוד אובדן שריר של עד 51%. לאחר סיום הכלי, ניתן לחבר אותו באופן אלחוטי לאפליקציה שתתעד ותעביר את קריאות המטופלים לספקי שירותי בריאות.
החוקרים פרסמו לאחרונה מאמר בכתב העת IEEE Transactions on Biomedical Engineering על מחקר שנתמך על ידי נאס"א בשיתוף פרופ' אסימיניה צ'יורטי.
קרא עוד:
מסוק של נאס"א הראה שקיעה על מאדים. זה לא נראה כמו אדמה.
פיזיקאים מצאו דרך להתגבר על המגבלה על גודלם של מוליכים למחצה
נמצא אוצר שהוסתר במהלך המלחמה לפני כמעט 1,000 שנה