מדענים התקינו עוקבי GPS על 22 צבי ים נצים (Eretmochelys imbricata) וחקרו את המסלולים
לדוגמה, צב אחד התגבר על סך הכלקושי של 1306 ק"מ למצוא אי שהיה רק 176 ק"מ מנקודת ההתחלה. החוקרים גילו כי ככלל, החיות שחו הרבה לפני שהצליחו להתיישב שוב על היבשה. בממוצע, כפי שהראה המחקר, השביל ששחו הצבים ממקום ההזדווגות לאזורי ההאכלה התברר ככפליים מהקצר ביותר.
עקבות של תנועת צבים למקומות האכלה (מסומנים בכוכבית). תמונה: Hays et al., Journal of the Royal Society Interface
צבי ים ידועים בזכותםהיכולת לנדוד למרחקים עצומים על פני האוקיינוס, לעצור על איים קטנים ומבודדים הממוקמים רחוק ממקומות אחרים. מחקרים קודמים הראו שצבים חשים את השדה המגנטי של כדור הארץ ויכולים להשתמש בו כדי לנווט.
מחברי העבודה החדשה מציינים כי האפשרויותהניווט המגנטי למעשה מוגבל באופן משמעותי: "המפה הגיאומגנטית" די גסה וברזולוציה נמוכה. בראיון ל"גרדיאן", ציין פרופסור גרהם הייז, מחבר שותף למחקר מאוניברסיטת דיקין, כי ניווט מגנטי אינו עוזר לבעלי חיים לבנות מסלול ישיר, אלא אומר להם מתי הם רחוקים מדי מהמסלול.
מדענים מציינים כי ההתנהגות והניווט שלצבים שונים מאוד מהתנהגותם של כמה עופות ים, שגם הם משתמשים בשדה המגנטי לצורך התמצאות. ציפורים, ככלל, מוצאות את הכיוון הנכון הרבה יותר מהר. מדענים מאמינים שציפורים משתמשות בריח כדי לתקן את המסלול שלהן, בעוד שלצבי ים אין קלט חושי נוסף.
קרא עוד
הלוויין האמריקאי "ראה" הודעה יוצאת דופן מכדור הארץ
פורסם סרטון מתוך הרקטה, ששוגרה ממאיץ ניסיוני
המפלצת במרכז הגלקסיה שלנו: הבט בתמונה של חור שחור בשביל החלב